שמחת פורים מביעה ביטחון, אמונה ושמחה בנצח ישראל, כלשון הפסוק שאמרה אסתר בתפילה בעת כניסתה לאחשורוש להתחנן על עמה – ׳בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׳.
מתוך אמונה זו מוסיפה אסתר ומתפללת לפני המלך – מלכו של עולם, ׳אם מצאתי חן בעיניך המלך… תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי׳.
וזכות תפילת מרדכי ואסתר יחד עם כינוס כל היהודים, מעוררים רחמים אשר מכוחם ‘שושנת יעקב׳ – ישראל הנמשלים לשושנה, ׳צהלה ושמחה’.
———-
שמחים אנו להגיש לפניכם לקראת ימי קדושת ושמחת פורים, מחרוזת שירים וניגונים, ישנים עם חדשים, מקוריים ומתחדשים, שהתוכן שלהם מבטא את האמור לעיל ומקורם בקודש, בחצרות חסידים וקהילות ישראל קדושים יחד עם עיבודים והתאמות מבית מדרשנו.
שירים וניגונים אלו הם תווי הנגינה שמלווים ומשמחים את נפשנו בישיבה בחודש אדר.
המחרוזת צולמה באופן טבעי בסעודת ראש חודש אדר הנוהגת בישיבתנו מדי שנה.
———-
• המחרוזת פותחת בשירת ׳ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו … תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי’ (מורכב משני פסוקים שונים במגילה, אסתר פרק ח, פסוק ג ופרק ז פסוק ג) לפי הלחן של המלחין החשוב ר’ משה גולדמן על הפיוט ‘פנה לעלבון’ הנאמר בקהילות האשכנזים בתפילת ליל יום הכיפורים. כיפורים – כ פורים.
• שירת ‘להתוודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ – להודיע שכל קויך לא יבשו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך..’ מבוססת על הניגון המיוחס לרב מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי.
• הניגון של ‘שושנת יעקב’ – מיוחס לר’ מנלה המלחין בבית צ’ורטקוב – רוזין. (ניגון המושר גם על ‘מנוחה ושמחה’ שבזמירות ליל שבת) ראש הישיבה הרב דוד דודקביץ הביא עימו ניגון זה משמחת חתונת בית סלונים וצ’ורטקוב לפני כמה שנים.
המילים מתוך ״אשר הניא״ – שנאמר לאחר קריאת המגילה:
שושנת יעקב צהלה ושמחה, בראותם יחד תכלת מרדכי: תשועתם היית לנצח, ותקותם בכל דור ודור: להודיע שכל קויך לא יבשו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך: ארור המן אשר ביקש לאבדי, ברוך מרדכי היהודי: ארורה זרש אשת מפחידי, ברוכה אסתר בעדי: ארורים כל הרשעים, ברוכים כל היהודים: וגם חרבונה זכור לטוב:
• ‘אין קדוש כה’. כי אין בלתך. ואין צור כאלקינו’ – על פי לחן של המלחין ר’ שמחה בונים בלעך מקהילת ‘פני מנחם’, מילות הקישור הותאמו על ידי ראש הישיבה הרב דוד דודקביץ’ שהביא ניגון זה מסעודת פורים בקהילת ‘פני מנחם’, והחליפו את מילות הקישור באידיש שחיבר אביו של המלחין הרב בלעך.
• ‘בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו’ (תהילים כ״ב ה׳, ו׳) – ניגון המקובל בברסלב.
• ניגון השמחה החותם, מניגוני השמחה של פורים בחצר קרלין.
ניתן לשמוע את השמחה הבוקעת מניגון זה, ששרים אותו בישיבה בשעות השמחה הגדולה בעת משתה היין בפורים, בדומה לאופן המקובל לשיר אותו בפורים, ברוב עם במקהלות ישראל בחצר קרלין המלאה שמחה ואהבת ה’ וישראל עמו.
פורים שמח!
———————
הפקה מוזיקלית: נתנאל חמו וידידיה קליין.
שירה: הרב דוד דודקביץ’ שליט”א, אריאל הנדל, ידידיה קליין.
מקהלה: ישעי הנדלר, עקיבא הרמן, צבי יצחק קניגסברג, יואב פניגשטיין, אלישע פרקש, נתנאל וייל, יאיר אוירבך, דביר יהושע, אורי אלימלך הכהן.
קלרינט: ידידיה קליין.
קלרינט בצילום: יוסף טובול.
קלידים: נתנאל חמו.
קלידים בצילום: יואב פניגשטיין ואלישע פרקש.
גיטרות: רון חניה.
תופים: אבי אבידני.
באס: אלון הלל.
הקלטות ועיבוד: נתנאל חמו.
מיקס: חיים מאיר מוזס.
————
צילום ועריכה: אורי אלימלך הכהן.
צלם שני וצבע: נתנאל וייל.
עטיפה ויח”צ: טובאל מנור.
00:00 ותוסף אסתר
02:45 להודיע
03:49 שושנת יעקב
05:10 בך בטחו
06:23 אין קדוש כה׳
08:39 ניגון שמחה – קרלין

