Subscribe!

עוד נחיה באביב הזה. ההיסטוריה נוגעת בנו, ובעל כרחנו אנו כותבים בה את השורות הבאות.
ובתוך החושך הזה- מרים הנביאה, הילדה בעלת התושיה, זו שיודעת לשיר ולסחוף אחריה. והבאר שלה, שלא חדלה עד יום מותה.
עוד נחיה באביב הזה.
—————————————–
מילים, לחן ושירה: מעיין לואיס
הפקה מוסיקלית, תיכנותים ופסנתר: דן פלד
מיקס ומסטרינג: יונתן לוריא
הוקלט ב’אולפן של דן’ בבית השיטה

בתמונה: כרמל אחותי ובתה אסיף
עיצוב תמונה: שירז נחשון
————————————————-
מִרְיָם

הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
הַשְּׁתִילִים שֶׁלִּי רַכִּים
וַאֲנִי נִטַּעַתְּ בָּאֲדָמָה
לֹא מְסֻגֶּלֶת לָצֵאת
לַמַּסָּע

עַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ
מִסְתַּחְרְרִים לְמוּלִי
חֹשֶׁךְ, צְעָקוֹת וְאָז
דְּמָמָה

צָרִיךְ לָקוּם,
הוא לוֹחֵשׁ בְּשֶׁקֶט בְּאָזְנִי
מֵרִים יֶלֶד עַל כָּתֵף,
כַּף קְטַנָּה נוֹסֶפֶת בְּיָדוֹ
וּבְחֵיקִי תִּינוֹק
שֶׁהִצְפַּנְתִּי

גַּלִּים מְפַכִּים בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי הַטְּמוּנוֹת בַּחוֹל
הָמוֹן, וְאֵימָה.
אֲנִי טוֹבֶלֶת בְּפָנָיו
שֶׁל תִּינוֹקִי
וְצוֹלֶלֶת

הָאוֹר מַבְקִיעַ מֵרָחוֹק,
וְאִתּוֹ הַיָּם.
בְּאֵרִי הִתְעוֹרֵר,
סִינַי בָּאֹפֶק,
עוֹד נִחְיֶה בָּאָבִיב הַזֶּה

ינואר 2024