ניגון המגיד (רוז’ין) – יש עניין (ברסלב)

לעיתים לריקוד, לשמחה – יש כח להפך את הכל לטובה.
בימים של ונהפוך הוא כנגד אויבנו משלל הזירות, של ניסים ורגשי הודיה גדולים –
שמחים להגיש בפניכם את ניגון המגיד, ויש עניין שנתהפך הכל לטובה.
בתפילה ותקווה לימים ברוכים.

ישיבת מקור חיים

————–

לחנים:
ניגון המגיד – במסורת חסידות רוז’ין
יש עניין – חסידי ברסלב

הפקה מוזיקלית – יגאל שטטנר

שירה – הרב דוב ותלמידי הישיבה
גיטרות, קלידים – יגאל שטטנר
בס – רואי מרלין
חליל צד – יהודה ליפשיץ
עוּד – יהונתן אייזן
קלרינט – שי ברוך סלומה
תופים – אבישי ישר

הקלטות –
שירה וקולות – בישיבה על ידי יגאל שטטנר
קלרינט, עד וחליל – באולפן של יגאל שטטנר
תופים – באולפן של אבישי ישר

מיקס ומאסטרינג – יניב בלאס

צילום ועריכה – מאודי אלכסלסי
צלם שני – אליה הלל, דוד שווץ
ע. צלם – איתיאל אטלו

מאחורי הקלעים והרבה שעות – אלישיב גרונר, הרב מאיר שמשוני, הרב גילעד רוזנברג

“תאמין שיכולים לתקן”!

————–

פעם אחת, במוצאי יום הכיפורים, לא נראתה הלבנה ברקיע, ולא יכלו החסידים לברך את ברכת הלבנה ולקדשה כנהוג במוצאי היום הקדוש. הבעש”ט (הבעל שם טוב) ראה ברוח הקודש כי אם תחסר מצווה זו בלילה זה דווקא, סימן לא טוב הוא לעם ישראל, חס ושלום. נעצב הבעש”ט מאוד וניסה בכל זאת לעבוד את אלוהיו מתוך מחשבה בהירה וביטחון. הבעש”ט קיווה שאם יצליח בכך תגלה הלבנה את פניה, ושאל מדי פעם את תלמידיו: “הנראתה הלבנה?” אך השמים התקדרו בעבים, ונראה כי הלבנה לא תיראה עוד בלילה זה.
חסידי הבעש”ט לא ידעו את מחשבות רבם, וככל שנה ערכו במוצאי היום הקדוש סעודה ושמחה, מתוך ביטחון שתפילתם התקבלה. שמחים היו על עבודת התפילה שלהם במחיצת רבם, שהיה דומה בעיניהם ככוהן הגדול שבבית המקדש, שביציאתו בשלום מקודש הקודשים היו שמחים ורוקדים לפניו. וכך היו החסידים שמחים ורוקדים בהתלהבות קדושה.
תחילה רקדו החסידים בחדר החיצוני, ואולם משגברה השמחה דחקו ונכנסו אל חדרו של הבעש”ט. משעלתה עוד השמחה, העזו לבקש מרבם שירקוד עמהם ולקחו את רבם בתוך הריקוד. כך עמד הבעש”ט באמצע הרוקדים ורקד עמהם. בתוך כך נשמעה לפתע הקריאה כי הנה נראתה הלבנה במלוא יופייה וטהרתה, והלכו כולם לקדש בשמחה את הלבנה.