עקיבא, מוטי שטיינמץ, בניה ברבי ואברהם פריד // בני היכלא – מתוך פרויקט צמאה

https://www.tzama.co.il

את הפיוט ‘בני היכלא’ כתב האר”י ז”ל, ושמו רמוז באקרוסטיכון (ראשי הפסקאות מרכיבים את שמו – יצחק לוריא).

האר”י כתב שלושה פיוטים לשלוש סעודות השבת: ‘אזמר בשבחין לליל שבת, ‘אסדר לסעודתא’ ליום השבת, ו’בני היכלא’ לסעודה השלישית.

בפיוט הוא מתאר את שעת ‘רעווא דרעווין’ (רצון הרצונות), שיאה של השבת, שבה הגשמיות נדחקת הצידה ומתאפשרת התקרבות גדולה יותר לבורא.

הפיוט נפתח בהזמנה ל’בני ההיכל’ (הנשמות) לחזות בזיוו של ‘זעיר אנפין’ (כינוי קבלי המייצג את הספירות העליונות שדרכן הקב”ה מתגלה).

את הפיוט הלחין רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, וזה אחד מעשרת הניגונים שהלחין, המכונים ‘ניגונים מכוונים’, היינו שהם מכוונים לעניינים רוחניים בעולמות העליונים.

(בפיוט המלא יש עוד כמה בתים שהושמטו בביצוע הזה).



בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין – בני ההיכל הנכספים

לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין – לחזות בזיווֹ של הקדוש-ברוך-הוא

יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא – יהיו כאן בשולחן הזה

דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין – שבו המלך מתגלה

צְבוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא – חִשקו מאוד בהתוועדות זו

בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין – בתוך עדת המלאכים וכל בעלי הכנפיים

חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא – שִׂמחו עתה בשעה זו

דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין – שבה מתגלה הרצון העליון ואין בה כעסים

קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי – (השכינה אומרת:) קִרבו אליי, רְאו כוחי

דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין – כאשר מידת הדין אינה מקטרגת

לְבַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין – לחוץ הם מגורשים ופנימה אינם נכנסים

הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין – אותם כלבים חצופים (הקליפות)

אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא – כי עכשיו, בשעת המנחה

בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין – זו עת חדוותו של הקדוש-ברוך-הוא‎‎